יעיש זיו (זאב) נ' עילית חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

1.בפתח פרוטוקול הדיון מיום 11.7.2010 ביקש ב"כ התובע להגיש מסמכים רפואיים לתיק בית המשפט וב"כ הנתבעים התנגד להגשתם. בהחלטתי ציינתי כי מן הראוי היה שב"כ התובע ימציא לב"כ הנתבעים עותק מהמסמכים, מספר ימים לפני הישיבה דלעיל. משלא עשה כן, דחיתי את מתן ההחלטה ואפשרתי לב"כ הצדדים להתייחס בכתב.

טענות הצדדים :

2.ב"כ הנתבעים מתנגד להגשת 14 מסמכים מתוך כלל המסמכים שצורפו לתצהיר עדותו הראשית של התובע בשל כך שכלולים בהם, לטענתו, ממצאים ומסקנות באופן שהם מהווים חוות דעת, האסורות בהגשה.

ב"כ התובע טוען, לעומתו, כי כל המסמכים אשר צורפו לתצהיר התובע הינם מסמכים רפואיים שנערכו על ידי גוף רפואי בלתי תלוי, שלא ביוזמתו של התובע וכי הם נערכו לצורך הטיפול הרפואי.

עוד טוען הוא, כי כל המסמכים, להם מתנגד ב"כ הנתבעים, נשלחו למומחה הרפואי מטעם בית המשפט עוד בחודש מרץ 2009 ורובם המכריע אף צוטט בהרחבה על-ידי המומחית מטעם בית המשפט, פרופסור לנגביץ, בחוות דעתה שניתנה ביום 30.4.09 והנתבעים לא התנגדו לכך בזמנו ולפיכך אין הם רשאים להתנגד להגשתם כעת.

דיון והכרעה :

3.ב"כ הנתבעים לא התייחס לטענת ב"כ התובע, לפיה, על פני הדברים אין להיעתר לבקשה וזאת – משום שב"כ הנתבעים לא התנגד להמצאת המסמכים לפרופ' לנגביץ, אשר גם התייחסה אליהם בחוות דעתה.

4.בטענה זו של ב"כ התובע מצאתי ממש.

תקנה 8(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן-"תקנות המומחים"), על פיה מבוקש לפסול את המסמכים, קובעת:" תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". (ההדגשות אינן במקור).

התקנה מתייחסת, במפורש, להמצאת מסמכים למומחה שמונה מטעם ביהמ"ש. ואכן, זה השלב החשוב בהתייחס למסמכים, לאור כך שבתביעה על פי חוק הפיצויים חווה"ד היחידות המצויות בפני ביהמ"ש הינן אלה שניתנו מטעם מומחים שמונו ע"י ביהמ"ש.

מטרת הסייג האוסר המצאת חוו"ד הינה "לאפשר למומחה הרפואי לעיין במסמכים הכוללים מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי בנפגע, בעקבות הפגיעה, להבדיל מפרשנות וממסקנות של רופא אחר או של אדם אחר, שאינם בגדר מידע כזה ואינם מכלי ראשון. זאת על מנת שיוכל לגבש חוות –דעת עצמאית משלו." ראו: רע"א 2339/96 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דלל, פ"ד נ(4) 529(1996) ולפיכך, לו רצה ב"כ הנתבעים להתנגד למסמכים, היה עליו לעשות כן בטרם הומצאו לפרופ' לנגביץ.

5.לאחר שב"כ הנתבעים לא התנגד למסמכים בטרם הומצאו למומחית ובטרם ניתנה חוות דעתה, אין כיום טעם בהתנגדות.

בנוסף, ממילא אין בצירוף מסמכים רפואיים לתצהירו של התובע, כדי להוות ראיה כלשהי לנכות כזו או אחרת ממנה סובל התובע. הנכות נקבעת ע"י ביהמ"ש בהסתמך על חוות דעתם של המומחים שמונו על ידו (כאשר ביהמ"ש רשאי, לפי שיקול דעתו, גם לסטות מהן). ככל שצד כלשהו אינו מקבל קביעה כזו או אחרת של מומחה, רשאי הוא לחקור את המומחה ובמסגרת חקירתו, להציג בפני מסמכים רפואיים, גם מבלי שהם צורפו לתצהיר שהוגש מטעמו של אותו צד.

6.לגופו של ענין, בחינת המסמכים להם מתנגד ב"כ הנתבעת מעלה, כי מצויים ביניהם מסמכים הכוללים, בין היתר, אמירות שיש בהן מעין "חוות דעת". רובם אמנם ניתנו ע"י הרופאים המטפלים בתובע, בין בקופ"ח ובין מטעם משרד הבטחון, אך לא כולם.

עם זאת יש ליתן את הדעת לכך, שלעיתים קרובות כוללים מסמכים רפואיים גם אבחנות של הרופאים המטפלים ואין בכך כל פסול. גם במקרים בהם כוללים המסמכים אלמנטים של חוות דעת, ניתן להתיר המצאתם אם משקל אותם אלמנטים זניח בהשוואה ליתר מאפייני המסמך. (ראו: אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים (מהדורה שלישית, 1999), בעמ' 561-566. במקרים בהם קו הגבול בין מסמך רפואי "כשר" לבין חוו"ד אינו ברור, על ביהמ"ש ליתן דעתו, "בין היתר, על השאלה אם מדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, המשקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי, וכן אם באבחנות ובהערכות שבמסמך יש כדי לפגוע באי תלותו של המומחה הרפואי ולהשפיע על חוות דעתו" (שם, עמ' 533-524)".

7.בין המסמכים מצויים מסמכים שהחלק העיקרי בהם הינו, למעשה, חוו"ד, אולם חלקם נערכו ע"י רופאים יועצים אליהם נשלח התובע מטעם משרד הבטחון ולפיכך ובהתחשב בשלב בו הועלתה ההתנגדות, אני דוחה את ההתנגדות לגבי מסמכים אלה, תוך שאבהיר כי, כמובן, אין לראות בהם משום חוו"ד בתיק ואין להסתמך עליהם לצורך כך.

החלטתי זו חלה גם על המסמך מיום 31.1.03, שנערך ע"י ד"ר גוטארז, למרות שיש בו תיעוד לשאלת התובע בדבר הקשר האפשרי בין התאונה לבין המחלה הדלקתית במפרקים ולתשובת ד"ר גוטיארז, שהינו רופא משפחה וריאומטולוג בקופ"ח והרופא המטפל בתובע.

8.שונה המצב לגבי מסמך שנערך ע"י ד"ר בוסקילה, נושא תאריך 5.8.05, שכן התובע עצמו העיד שהוא פנה למומחה זה באופן עצמאי ועיון במסמך מעלה שהוא לא ניתן לתובע כחלק מהטיפול (למרות שיש בו המלצה, לרופא המטפל, להעלות מינון התרופות), אלא הוא ניתן כחוות דעת.

9.לפיכך, אני מקבלת את ההתנגדות רק לגבי המסמך הנ"ל, שנערך ע"י ד"ר בוסקילה.